שינוי אופן בחינות הבגרות באזרחות

"החינוך לאזרחות חייב להיות נחלתם של כל התלמידים במערכת החינוך... הנחלת התכנים העיוניים של מקצוע האזרחות תכוון להפנמת הערכים האזרחיים ולהקניית מיומנויות לאזרחות פעילה... מסגרת הזמן הכוללת המוקצבת בבתי הספר ללימודי אזרחות ולחינוך לאזרחות צריכה לגדול באופן משמעותי" (דוח ועדת קרמינצר, "להיות אזרחים- חינוך לאזרחות לכלל אזרחי המדינה", משרד החינוך, ירושלים, שבט התשנ"ו, פברואר 1996, עמוד 10, 19 ו-20).

החינוך.

על פי נתונים אחרונים שהוצגו רק 84% מתלמידי ישראל הניגשים לבגרות באזרחות עוברים אותה. המבנה הקיים של הבגרות באזרחות בנוי כך שתשובה לשאלה מתבססת על שינון הגדרות. מטרת הרחבת המקצוע אזרחות הייתה הפנמת הערכים האזרחים והקניית מיומנויות לאזרחות פעילה, אך בבחינת התלמידים על שינון החומר ולא על הבנתו.

אנו מאמינות כי כיום מקצוע האזרחות לא ממצא את המטרה למענה הוא נוצר. במקום שתלמידים יתחנכו וילמדו את משמעות המונח אזרח ומה המשמעות של להיות אזרח פעיל הם לומדים לשנן הגדרות של זכויות ועקרונות.

חשוב להבהיר כי איננו מותחות ביקורת על תוכנית הלימודים אלא רק על צורת ההיבחנות. ברגע שנאמר לתלמיד כי הדבר עליו ייבחן הינן ההגדרות הזה הוא יתמקד במהלך כל השנה ובמהלך הלמידה למבחן בשינון ההגדרות ושלא בהבנה של מה עומד מאחוריהן.

אנו מאמינות כי שינוי בדרך בחינות הבגרות ונתינת האפשרות לתלמידים לבחור בין החינות בגרות רגילה לבין שיטת המרה מלאה תאפשר לתלמידים ללמוד מתוך עניין ולהיבחן מתוך הבנה עמוקה יותר של הנושאים. מעבר לכך, היבחנות בשיטה זו תאפשר לתלמידים לרכוש מיומנויות חשובות בהן ישתמשו במהלך החיים.

לסיכום, אנו מאמינות כי שיטת ההיבחנות כפי שהיא היום פוגעת בתלמידים וגורמת לפספוס של התלמידים ולעומס וקושי רב. דברים שאנו מאמינות שהפיכת הבגרות להמרה מלאה תפתור.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה