די! שקט לילי הוא זכות יסוד ואנו דורשים אותה כאן ועכשיו!
מספר חתימות
32 |
|
200,000 | |
עצומה ציבורית: דורשים לישון – די לעבודות לילה לא חיוניות באזורים מיושבים!
לכבוד:
שר הפנים | שר הביטחון | שרת התחבורה | המשרד להגנת הסביבה | היועץ המשפטי לממשלה
ראשי ערים ורשויות מקומיות | כל גופי משטרת ישראל | מפקדי תחנות משטרה ברחבי הארץ
ולציבור בישראל
הנדון: הפסקת עבודות ליליות לא דחופות בלב אזורי מגורים – פגיעה חמורה ומתמשכת בזכויות הציבור
אנחנו, אזרחיות ואזרחים מכל רחבי המדינה, דורשים לעצור לאלתר את מתן האישורים לעבודות לילה באזורים מיושבים – כאשר אין בכך כל הצדקה ביטחונית או הכרח מיידי להצלת חיים.
לא מדובר בעבודות חירום – אלא בנוחות של רשויות, קבלנים ותאגידים – על חשבון הבריאות, השלווה וגניבת השינה שלנו.
בכל לילה, במאות מוקדים בישראל, מתבצעות:
-
עבודות תשתית לא דחופות, כגון הנחת קווים, קדיחות, שינוע ציוד כבד והקמת מתקנים.
-
עבודות רכבת קלה, שלעיתים מתבצעות סביב השעון וללא כל שקיפות ציבורית.
-
שירותי עירייה רועשים, כגון איסוף פחי זכוכית באמצע הלילה – הגורמים לרעשי פיצוץ המעירים שכונות שלמות בשעה 3:00 לפנות בוקר.
הציבור כולו נחשף לגניבת שינה בלתי נסבלת, הפרעות שינה כרוניות, ותחושת הפקרה מצד הרשויות – כאילו מדובר בשטח תעשייה או כביש בין עירוניים ולא במקום מגורים.
הפרת חוק גלויה מצד הרשויות – החוק ברור, והן עוברות עליו
על פי חוק רישוי עסקים, תקנות למניעת רעש, וחוקי עזר עירוניים, חל איסור מפורש על גרימת רעש בלתי סביר – בין השעות 19:00 ל־06:00.
החוק קובע במפורש:
על פי תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג–1992:
סעיף 7 - איסור הפעלת מכונות ועבודות רעש בשעות מסוימות
אסור להפעיל מכונות לצורך חפירה, בנייה, הריסה או עבודות תשתית בכל אזור מגורים בין השעות 19:00 בערב ועד 06:00 למחרת בבוקר"
איסור זה כולל שימוש במכונות כבדות או כל פעילות הגורמת לרעש בלתי סביר שעלולה להפריע לשכנים ולגרום למטרד. הוראות סעיף זה אינן חלות אם הפעלת המכונה נדרשת לשם מניעת סכנה מיידית לביטחון הציבור או לשם מניעת נזק חמור לרכוש.
ולכן אנו שואלים:
-
כיצד מאשרת עירייה לבצע עבודות קידוח, חפירה או כל שירות רועש ברחובות העיר עד השעה 6 לפנות בוקר – כאשר החוק אוסר זאת במפורש?
-
כיצד המשטרה דורשת עבודות ליליות מסיבות תחבורתיות ביו השעות 19:00 ל-06:00 – כאשר אין סכנה מיידית לביטחון הציבור או נזק חמוק לרכוש, כאשר אין לה סמכות חוקית לעקוף את תקנות המשרד להגנת הסביבה?
-
מאין לקחו הרשויות את הסמכות להעדיף נוחות תפעולית – על פני חוק המדינה?
אין שום גוף בישראל – לא עירייה, לא משטרה, לא משרד ממשלתי – שיש לו סמכות לעקוף חוק. כל רשות כפופה לחוק, בדיוק כמו האזרח.
ההתנהלות הנוכחית מהווה:
-
הפרה בוטה של חוקי הגנת הסביבה
-
רמיסה של חוקי העזר העירוניים
-
חריגה מסמכות של המשטרה והעיריות
-
פגיעה בזכויות יסוד המעוגנות בפסיקה: הזכות לשינה, לשקט, לבריאות ולכבוד האדם – וזאת על ידי גניבת שינה מתמשכת ומתוכננת.
ממתי המשטרה מעל החוק? – חריגה בוטה מסמכות בשם "עומסי תנועה"
במקרים רבים, העיריות והיזמים מציינים כי המשטרה מחייבת לבצע את העבודות בלילה – בטענה שיש "עומסי תנועה" ביום.
מאז מתי יש למשטרת ישראל סמכות להעדיף שיקולים תחבורתיים על פני זכויות חוקתיות של אזרחים – ובראשן: הזכות לשינה, לבריאות ולשקט?
המשטרה אינה רשות תחבורה, אינה גוף תכנוני, ואינה מוסמכת להכתיב סדרי עבודה לרשויות ויזמים על בסיס נוחות תנועתית – ובטח שלא כאשר התוצאה הישירה היא פגיעה מתמשכת בזכויות יסוד של מאות אלפי אזרחים.
מדובר בחריגה מסמכות, בהתנהלות פסולה, ובפגיעה שלטונית בזכויות אדם.
נקודה קריטית נוספת לגבי עומסי תנועה:
אותם רחובות ונתיבים בעיר, אותם רחובות שלא מעזים לסגור אפילו חלקית במהלך היום – בגלל טענות ל"עומסי תנועה" ו"פקקים" – נסגרים לחלוטין פעם בשבוע לפחות מאז 2020 לצרכי הפגנות, אירועים ציבוריים ומבצעיים.
אם ניתן לסגור אותם לגמרי לשעות ארוכות ביום עבור אירועים פוליטיים וחברתיים, מדוע לא ניתן למצוא פתרון להסדרת העבודות בשעות היום בלי להקריב את שקט הלילה של התושבים?
משטרה במדינה דמוקרטית – אמורה לשמור על זכויות האדם, לא לפגוע בהן
משטרת ישראל היא רשות שלטונית האמונה על שמירה על החוק, הגנה על שלום הציבור, ואכיפת זכויות האדם של כל אזרח ואזרחית.
כאשר היא דורשת או מתנה קיום עבודות לילה מתוך שיקולים תחבורתיים או תפעוליים – היא חורגת מסמכותה ופוגעת בתפקידה הבסיסי.
גוף שאמור לאכוף את החוק – אינו יכול לאפשר או להורות על פעולות שנוגדות את החוק.
גוף שאמור להגן על שלום הציבור – אינו רשאי לפגוע בשלוות התושבים מתוך נוחות מערכתית.
המשטרה איננה מעל החוק. היא אמורה להיות המגֵנה עליו.
המצב הביטחוני והנפשי של המדינה – ולמי בכלל אכפת מהאזרח הקטן?
במצב של מלחמה, אי ודאות וסכנה מתמדת, המדינה חייבת לדאוג לבריאות הנפשית והפיזית של אזרחיה – במיוחד בשעות הלילה, שהן השעות היחידות שבהן יש לאנשים הזדמנות אמיתית למנוחה, שיקום ושקט.
ובכל זאת – במקום להקל על הציבור, אנו עדים לאפליה ברורה וחסרת רגישות של הרשויות, שממשיכות לאשר רעשים, עבודות וגניבת שינה בלילות.
בנוסף, בחלק מהרחובות שבהם מאשרים עבודות רעשניות ליליות עד השעה 4:00 בבוקר, מתחילות כבר בשעה 7:00 בבוקר חפירות ופעילות רועשת של אתרי בנייה גדולים. תושבים נאלצים להתמודד עם רמות רעש בלתי נסבלות לאורך כל היום, ועל אף זאת, מנועים מהם ליהנות מזמן שקט לילי מינימלי שהחוק מגן עליו. מדובר בפגיעה כפולה, בלתי נסבלת ובלתי חוקית בזכותם הבסיסית לשקט ולשינה.
למי אכפת מהמצב הנפשי של אזרחי המדינה? מי שומר על זכויותיהם הבסיסיות בשעה שהכול מתערער?
האם באמת אפשר לטעון כי יש צורך טכני לעבוד כל לילה, כשאזרחים נאלצים להתמודד עם חרדות, לחץ נפשי, ופגיעה מתמדת באיכות החיים?
הדרישות שלנו:
-
חקיקה מחייבת שתאסור על כל עבודה לילית באזורים מיושבים – למעט מקרים של סכנת חיים מיידית ומוכחת.
-
ביטול מיידי של כל האישורים לעבודות רכבת קלה, תשתיות ושירותים עירוניים רועשים – בשעות הלילה.
-
הטלת רגולציה מחייבת על הרשויות המקומיות – כולל זמני איסוף אשפה, פינוי זכוכית ושירותי ניקיון.
-
חובת פרסום מראש של כל אישור עבודה לילית, כולל הנמקות, שיקולים ואפשרות הגשת התנגדות.
-
מנגנון פיקוח ואכיפה אפקטיבי, עם קנסות אישיים למפרים – כולל לעובדי עירייה, מנהלי פרויקטים וגופים ציבוריים.
-
פיצוי מלא והולם לתושבים שנפגעו בריאותית, נפשית וכלכלית – עקב הפגיעה בשקט, בגניבת השינה ובשגרת החיים, כולל אובדן שעות שינה, פגיעה בבריאות ובהתנהלות היומיומית.
קריאה לאזרחי המדינה:
התופעה הארצית של עבודות לילה לא דחופות, הפוגעות קשות באיכות החיים של מאות אלפי אזרחים, נמשכת מזה שנים – ולא סובלת עוד דחייה או התעלמות.
כוחנו הציבורי הוא הכלי האמיתי לשינוי.
אנו קוראים לכל אזרח ואזרחית להצטרף למאבק ציבורי, פעיל ונחוש נגד התופעה, להגן על הזכות לשקט, לשינה ולבריאות – ולדרוש מהרשויות והמשטרה להפסיק לאלתר את הפגיעה המתמשכת בגניבת השינה ובחיינו.
הציבור אינו הפקר.
זכות הציבור לשינה – אינה פחותה מזכות הנהגים לנסוע ביום.
שיקולי נוחות תפעולית – אינם עילוי על זכויות אדם.
די! שקט לילי הוא זכות יסוד – ואנו דורשים אותה כאן ועכשיו!