ביטול חוקים המהווים כפייה דתית.

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע את סמכויות בתי הדין הרבניים בהקשר לנישואין, גירושין ועניינים נלווים של בני זוג ששניהם יהודים. החוק קובע כי רק בית הדין הרבני מוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה.                                                                                                     חוק זה מעלה קושי בקרב אילו שאינם מעוניינים להתחתן על ידי הרבנות במדינת ישראל, ובנוסף מעקב ומקשה על גויים במדינה שברצונם להתחתן או להתגרש. 

כנגזרת נוספת לנושא דת ומדינה בחרנו להציג את חוק הרשויות המקומיות, בה נאסר על אזרחי ישראל לפתוח עסקים בימי מנוחה, אשר נקבעו ליהודים ביום השבת.

על פי דעתינו, מהיותינו שלושה יהודים חילונים ללא כל קשר הדוק ונחרץ בדת - ישנה פגיעה בנו אישית וברבים אחרים השוכנים עמנו במדינה בזכותנו לחופש מדת, זכות הגורסת כי לכל אדם ישנה הזכות שלא להיות נתון לכפייה כזו אחרת מדת מסוימת. זאת מכיוון וכי קיימת מגבלה על אילו שאינם מעוניינים להתחתן או להתגרש דרך הרבנות, או יהודים המעדיפים לנוח בראשון ולעבוד שבת. 

ברצונינו לשים קץ למגבלות אילו.