עצומה ארצית
מספר חתימות
9 |
|
1,000,000 | |
אלימות משטרתית
עצומה נגד האלימות המשטרתית ותמיכה להצעת חוק המחייבת כל שוטר לשת מצלמה לתיעוד האירוע
בו נוכח השוטר.
ברוטליות משטרתית היא הפעלת כוח מופרזת ומכוונת, לרוב פיזית, אך גם בצורה של אלימות מילולית ואיומים, על ידי שוטר. התופעה מכונה פעמים רבות גם אלימות משטרתית, אם כי מעצם תפקידה חלק מהותי מפעילות המשטרה כרוך בהפעלת כוח פיזי, אך לא כל הפעלת כוח כזו נחשבת חריגה, מופרזת או שרירותית (ראו מונופול על אלימות).
התופעה של ברוטליות משטרתית רווחת בארצות רבות, לרבות במדינות בהן יש חקיקה, פיקוח ואכיפה להגבלת התופעה. גם כאשר התופעה בלתי חוקית, היא עשויה להתבצע במקרים מסוימים בחסות החוק, למשל במסגרת דיכוי פוליטי, לרבות דיכוי מחאות, מאבקים ושביתות. בני מיעוטים וקבוצות מוחלשות ומודרות בחברה עשויים לסבול יותר מתופעות של התעמרות מצד כוחות משטרה.
ב-15 במרץ מדי שנה מצוין היום הבינלאומי נגד ברוטליות משטרתית. פעמים רבות מתקיימות הפגנות בעקבות מותו של אזרח מירי של שוטר, אך הפגנות אלה אינן מעידות בהכרח שהשוטר השתמש בכוח מופרז - לעתים הירי באזרח הוא תוצאה של סכנה לחייו של השוטר או של אחרים, ונחשב להגנה עצמית.
תוכן עניינים
היסטוריה
כוח המשטרה המודרני הראשון באירופה הוקם ב-1667 בצרפת, תחת שלטונו של לואי ה-14. לאחר המהפכה הצרפתית, על פי הוראה של נפולאון בונפרטה ובביצועו של שר המשטרה שלו, ז'וזף פושה, נוסדה ב-1800 משטרת פריז והוקמו מטות משטרה בכל היישובים הצרפתיים שאוכלוסייתם עלתה על 5,000 נפש. ב-1829 הוציאה ממשלת צרפת צו בו קבעה את מדי השוטרים הצרפתים ובכך הייתה משטרת צרפת למשטרה הראשונה שלבשה מדים אחידים. במרבית הארצות הוקמו מטות משטרה ארציים עד המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
התופעה של ברוטליות משטרתית התפתחה יחד עם התפתחותה של המשטרה המודרנית. כבר במאה ה-19 התפרסמו מקרים משמעותיים של דיכוי משטרתי ברוטלי של הפגנות מחאה ושביתות עובדים והחלה התייחסות תקשורתית לתופעה.
דוגמאות בולטות מהעולם
ארצות הברית
- תנועת המחאה "חיי השחורים חשובים" (Black Lives Matter) בשנים 2013–2015: בעקבות זיכויו של ג'ורג' זימרמן מהריגתו של הנער השחור טרייבון מרטין ביולי 2013, התעוררה בארצות הברית מחאה נגד מה שנטען כהתרת דמם של שחורים על ידי הממסד. בהמשך, בעקבות מקרה דומה שבו נהרג מייקל בראון בעיר פרגוסון במיזורי, ב-9 באוגוסט 2014, פרצה מחאה נרחבת נגד גזענות וברוטליות משטרתית. בעקבות הריגתו של צעיר נוסף פרצו מהומות ענק בעיר בולטימור באפריל 2015.
בישראל
בעקבות ביקורת ומחאה ציבורית על שורת מקרים של ברוטליות משטרתית, הוקמו לאורך השנים מספר ועדות ציבוריות שעסקו בנושא, ובשנת 1992 הוקמה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים, במטרה לשמש לחקירת עבירות פליליות שביצעו אנשי משטרת ישראל, לרבות שוטרי מג"ב, ובכלל זה מקרים של שימוש בכוח שלא כדין כנגד אזרחים בישראל ובשטחים שבשליטתה.
ביוני 1994 פורסם דו"ח של ועדה של משרד הפנים לבדיקת הסוגיה, שפעלה בראשות מרדכי קרמניצר ("ועדת קרמניצר"), ולפיו התופעות של שימוש בכוח מופרז והתעמרות באזרחים מצד שוטרים חמורות יותר בישראל מאשר במדינות רבות בעולם. עם חברי הוועדה נמנו, בין היתר, מנהל מח"ש דאז וקציני משטרה בכירים.
פרשות בולטות
- אירועי אוקטובר 2000: מהומות והפגנות מחאה של אזרחים ערבים בישראל בתחילת האינתיפאדה השנייה דוכאו באלימות, ו-13 אזרחים נורו למוות באש חיה על ידי כוחות המשטרה. בעקבות ביקורת ומחאה הוקמה ועדת אור לחקירת האירועים. במסקנותיה מתחה הוועדה ביקורת קשה על שרים בממשלה, על קצינים במשטרת ישראל, ועל מנהיגים בציבור הערבי הישראלי. על מסקנות הוועדה נמתחה ביקורת, הן בקרב הממשלה והכנסת והן בהנהגת הציבור הערבי.
- באוגוסט 2013, לאחר סדרת אירועים של שימוש משטרתי מופרז באקדח טייזר נגד אזרחים[1], הוקפא השימוש בו למספר שבועות. ב-19 במרץ 2014 הורשע לראשונה בישראל שוטר בגין שימוש ברוטלי בטייזר[2].
- מחאת יוצאי אתיופיה 2015: באפריל–מאי 2015 התקיימו הפגנות מחאה נגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, לאחר פרסום סרטון שתיעד שוטרים מכים חייל ממוצא אתיופי בחולון. בתגובה למחאה, המפכ"ל יוחנן דנינו הכריז שכתבי אישום נגד אזרחים ממוצא אתיופי ייבחנו מחדש.
מקור:וויפקדיה
בידי השוטרים כוח וסמכות רבים שלעתים נעשה בהם שימוש שלא כדין. לעתים, תלונות האזרחים על אלימות שוטרים אינן זוכות למענה הולם. האגודה לזכויות האזרח פועלת למיגור אלימות המשטרה, לקידום מנגנונים יעילים לביקורת על פעולתם של השוטרים ולטיפול בתלונות על אלימות שוטרים.
קישור לסרטון:
https://www.youtube.com/watch?v=J-sAmEiwv1U