מאבק לארנונה שוויונית בתל אביב

אנו תושבי תל אביב דורשים ארנונה אחידה ושוויונית לכול תושבי העיר באותו אזור גאוגרפי.

אנו מבקשים את הסרת מדד "סוג הבניין" על פי גילו מרשימת הקריטריונים לקביעת דרגת הארנונה לתושבי תל אביב.

מדובר בקריטריון אי-שוויוני ולא צודק אשר גורם לאפליה משמעותית בן תושבי העיר מאותו אזור גאוגרפי.

קריטריון זה יכול לגרום להפרש של 40% בדמי הארנונה בעבור דירות מגודל זהה מאותו אזור גאוגרפי.

הנפגעים העיקריים הינם תושבי שכונות עבר הירקון אשר שכונותיהם נבנו לאחר שנות ה80, אך לא רק, גם משפרי דיור (תמ"א 38) נאלצים לשלם ארנונה גבוהה יותר ללא כול הצדקה וגם שכונות חדשות בדרום תל אביב (כדוגמת פארק דרום) נפגעות מאותו חוק לא צודק.

תשלום הארנונה הינו מס עירייה האמור להיות משולם בעבור שירותי העירייה אשר ניתנים לתושבי העיר, בשירותים אלו נכללים בן היתר:

-        שירותי פינוי אשפה

-        שירותי אחזקה של התשתיות והרחובות (חשמל, ביוב...)

-        שירותי ניקיון לרחובות

-        גנים ציבוריים

-        בתי כנסת

-        בתי ספר

-        גני ילדים

-        שירותי כבאות ומשטרה

-        שירותי דואר ועוד

ההנחה שניתנת לדיירי הדירות שנבנו לפני שנות ה80 אינה הגיונית ואינה שוויונית:

אי-שוויון תקציבי

-        תשתיות השכונות הישנות הן מיושנות יותר ודורשות תחזוקה גבוהה יותר של העירייה ומכאן הוצאות גדולות יותר על חשבון משלם המיסים.

-        בשכונות הוותיקות של תל אביב רשת השירותים מפותחת יותר בהשוואה לשכונות החדשות. בעוד ששכונת בבלי נהנית מבית ספר, בתי כנסת וגני ילדים מרובים, הרי שתושבי כוכב הצפון, שיכון ל' ורמת אביב החדשה, חייבים לחלוק באותם שירותים.

-        המבנים המיושנים אינם ערוכים לקבלת שירותי התברואה. בבניינים אלו יש צורך להשתמש בפחי אשפה קטנים דבר המצריך תדירות גבוהה יותר של פינויי האשפה או לחילופין החזקת כמות גדולה יותר של פחים לפינויי, כתוצאה מכך עלות גבוהה יותר לעירייה ולמשלם המיסים.

-        תשתיות הביוב והחשמל באזורי המגורים הוותיקים דורשות גם הן תחזוקה שוטפת ובתדירות גבוהה יותר.

אי-שוויון חברתי

-        בעלי הדירות החדשות הם לרוב זוגות צעירים, משפחות לילדים קטנים אשר עדיין נושאים בעול המשכנתא בעוד שתושבי הדיור הוותיק יותר על פי רוב סיימו את תשלום המשכנתא לפני שנים. מדוע אם כן, בעלי הדירות החדשות צריכים לסבסד את בעלי הדירות הישנות בתשלום הארנונה.

-        גילו של הבניין / דירה אינו מהווה מדד למחירה של הדירה. ברוב המקרים המחירים יהיו זהים כאשר מדובר באותו אזור גאוגרפי ובאותו גודל. במקרים מסוימים, ניתן למצוא דירות ישנות אשר נמכרו במחירים מרקיעי שחקים (כדוגמת דירת שני החדרים ברחוב אוסישקין אשר נמכרה ביותר מ1.8 מיליון ש"ח). 

 עיריית תל אביב כנציגת מדינת ישראל אמורה ומחויבת לעודד את הבנייה החדשה וחיזוק הדירות הישנות על מנת להוריד בעלויות התחזוקה השוטפת של העירייה ולהבטיח את המוכנות של מבנים אלו למקרה מלחמה. קריטריון "סוג הבניין" יוצר מצב אבסורדי ואינו הגיוני לפיו תושבי העיר מעודדים לבחור לגור בבניינים משומשים במקום לעודד את אותם תושבים לשדרג את דירותיהם (תמ"א 38, ממ"ד, תשתית מתאימה יותר לפחי זבל וכדומה)

ניתן גם להצטרף לקבוצת המחאה בפייסבוק בקישור הבא על מנת לקבל עדכונים נוספים:

https://www.facebook.com/groups/arnonatlv

ליותר פרטים על חוק הארנונה אתם מוזמנים לקרוא בקישור של עיריית תל אביב:

http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/ArnonaLoby/Pages/ArnonaMain.aspx?tm=2&sm=14&side=185

עדכון מאבק לארנונה שוויונית:

משיחה שהייתה לי הבוקר עם לאה אשוח מהמרכז למחקר כלכלי חברתי בעיריית תל אביב עודכנתי שעיריית תל אביב אינה מסוגלת להוציא נתונים על רמת התקבולים מארנונה לפי שכונות או רבעים בתל אביב!

מה זה אומר? עיריית תל אביב חילקה את תל אביב לאזורי מס, קבעה בנוסף שבכול אזור יהיו מדרגות מס פנימיות לפי גיל הבניין (סוג בניין) אך אינה מסוגלת לבצע ניתוח סטטיסטי של מהלכים אלו.

אז מה קורה בפועל?  יש מצבים שרחוב בשכונה עם בניה רוויה חדשה (כוכב הצפון, צהלה, רמת אביב החדשה, הגוש הגדול, תל ברוך צפון...) מכניס לעירייה הרבה יותר ממה שמתקבל משכונת וילות שלמה שנבנתה בשנות ה50 (אפקה, צהלה...) בשל מדד סוג הבניין.

אותו רחוב או שכונה ברוב המקרים יקבלו גם הרבה פחות שירותים (חוסר בתי ספר, מרכזים קהילתיים, דרכים לא סלולות...).

נכון להיום, לעיריית תל אביב אין את הדרך לבדוק זאת, היא כנראה גם לא רוצה, היא בוחרת לקבוע מדדים לא שוויוניים באופן שרירותי מבלי לבחון בכלל את יעילותם. אין דבר מקומם יותר מזה.

חייבים להמשיך ולחתום על העצומה על מנת שהמצב ישתנה.