גיוס לכולם

הפניה של חברי התנועה "עולים על מדים" בנושא גיוס לכולם.

אנוכי החתום מטה, מזדהה ואף תומך בפנייה ובדרישותיה המפורטות לעיל של התנועה הבלתי מפלגתית של העולים החדשים והיא "עולים על מדים".

ראשית אנוכי משוכנע כי הגנת המולדת והיא מדינת ישראל, הינה מחד הזכות ומאידך חובתו ותפקידו של כל אזרח במדינתנו.

 שנית משוכנע כי על כל נתין במדינת ישראל באשר הוא, בלי יוצאים מן הכלל, אשר הגיע לגיל המתאים, ומיועד לשירות הביטחון מחמת גילו, חלה עליו חובת הגיוס על פי חוק שירות הביטחון המגדיר ומסדיר את חובת השירות הסדיר בצה"ל. לכל אזרח במדינת ישראל באשר הוא, תינתן הזכות להמיר את שירותו הסדיר בצה"ל בשירות חלופי לאומי-אזרחי, במידה והעמידה בשירות הביטחון נוגדת את אמונתו והשקפת עולמו. למען הסר ספק ההחלטה בדבר המרת השירות הביטחוני תינתן בידי וועדה או גוף צבאי-מדיני אשר מוסמך לדון בדבר זה.

פטור או דחיית שירות הביטחון יינתן לאזרח מדינת ישראל המיועד לגיוס על פי חוק שירות הביטחון הכללי ובתנאים כדלקמן:

                                א.         על סמך אי התאמה מבחינת מצבו הבריאותי של המיועד לשירות הביטחון.

                                ב.         למיועדים לשירות הביטחון "המחוננים במיוחד", על סמך הישגיו בתחום בו למד ועל מנת שלא לקטוע את הרצף הפורה של לימודיו.

                                 ג.          במידה והימצא המיועד לשירות הביטחון לא כשיר מחמת מצב אישי או מצב משפחתי חריג.

• למען הסר ספק, כי הסעיפים והתנאים אשר פורטו לעיל יהיו תנאי בדבר פטור משירות הביטחון ויאכפו על ידי גוף מדיני-צבאי אשר יתמנה לטובת העניין.

באשר לגיוס המיועדים לשירות הביטחון בקרב העדה החרדית, יש אפוא מקום לשקול, מחד גיסא את צרכיו של צבא הגנה לישראל, וכשרותם של המיועדים לשירות הביטחון לעמוד בדרישותיו של צה"ל, מאידך גיסא ישנו מקום להתחשב בעקרונותיהם הדתיים אשר קשורים להשקפת עולמם.

כמו כן רואה לנכון לקרוא לגיוס בקרב המגזר הערבי-ישראלי לשירות חלופי דהיינו השירות האזרחי-לאומי, על מנת לקחת חלק בנטל החברתי, ולהביא לידי תועלת החברה והמדינה.

כהרחבה, לנושא ההחלטה בדבר גיוס לשירות הביטחון או לשירות אזרחי-לאומי, החלטה זו תבוא לידי גופים מדיניים-צבאים המוסמכים לדון בסוגיות הללו. למען הסר ספק, ההחלטות בדבר סיווג המיועד לשירות ביטחון או אזרחי-לאומי, לא תתקבלנה על ידי נציגי חתך מסוים של אוכלוסייה אלה על ידי הגורמים הממונים על כך מטעם המדינה.

באשר לחלקם של העולים החדשים אשר עלו ארצה וכי מלאו להם שלושים שנה, וכי אינם נחשבים לברי גיוס לשירות הביטחון, אך עדיין מעוניינים להתנדב לקחת חלק בנטל החברתי, יש אפוא מקום להתחשב בהם ולקדם תוכנית אשר תביא לידי ניצול יעיל של יכולתם וניסיונם של האזרחים החדשים ולתועלת מרבית של מדינת ישראל.

רואה כדבר מהותי שקבלת ההחלטות תתבצע בהיסתמך על עקרון הכבוד ההדדי, ועל בסיס גישה רציונאלית אשר תתאים את המציאות.

עם דרישותיי נמנית גם הדרישה בדבר שינויים חוקתיים אשר ביכולתם לדכא בחריפות כל פעילות שהיא פעילות אנטי-לאומית המופנית נגד מדינת ישראל ואזרחיה. כמו כן לאמות את תעמולת הסירוב והסרבנות לשירות ביטחון או שירות אזרחי-לאומי כעשייה אנטי-לאומית. באשר לסירוב לגיוס לשירות ביטחון או שירות אזרחי-לאומי, יש לאומדו כסירוב למלא את חובתו של האזרח מול המדינה, אשר תגרורנה לידי צעדים מדיניים חריפים כלפי סרבן השירות. כמו כן צעדים אלו יפורטו במלואם בשינויים החוקתיים.

יתרה על כך ישנו אפוא צורך בפיתוח מנגנון חוקתי אשר יבטיח ואפקח על יישומו של חוק זה וישמור על השילוב של כלל אזרחי מדינת ישראל בשירות ביטחון או השירות האזרחי-לאומי ויחלק שוויונית את הנטל החברתי.

כיום ניתן לראות את המצב כקטלני ומפלה אשר מסייע לנתק הפנים-חברתי ומשסע את האוכלוסייה של מדינת ישראל. לכן יש לראות בשירות הביטחון והשירות האזרחי-לאומי כ"כור היתוך" שבו מותכים ערכים מוסריים, חובות וזכויות האזרח, מסורת אבות ותחושת שייכות האזרח אל המדינה אשר תיצוקנה חברה חדשה בעלת אופי איתן אשר כה חיונית כיום למדינתנו.

ולכן ראוה לנכון לחוקק חוק שירות ביטחון החובה הכללי לכולם, אשר בו יהיו חייבים כל נתיני מדינת ישראל באשר הם.

וכי אנוכי תומך ונמנה עם תומכי ארגון העולים החדשים הבלתי מפלגתי "עולים על מדים" וחותם תחת עצומה זו.

לפרטים נוספים אפשר לפנות אלינו גם באתר:

www.armynow.net