דורשים צדק ולא רוצים צדקה-העלו לאלתר את קצבת הזקנה

אין סטנדרט ישראלי לקיום בסיסי ובכבוד.  ברור לכל כי קצבה  בסך כ- 2000 ש"ח, כיום, אינה מאפשרת קיום. ב 2003, בנימין נתניהו, בתפקידו כשר האוצר, הקטין את קצבאות הזקנה בערך ב-4% וקבע הצמדה של קצבאות אזרח ותיק למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע במשק ב – 15 שנים האחרונות הקצבה עלתה ב- 339 ש"ח בלבד, כלומר 22.6 ש"ח בלבד לשנה ו – 1.88 ש"ח לחודש (נבחרי הציבור ופקידות בכירה עדיין צמודים לשכר הממוצע וזוכים להעלאות מכובדות מדי שנה). השינויים נעשו לפני למעלה מעשור, כאידאולוגיה. כלכלה קפיטליסטית שאין בה בטחון כלכלי.

 מאז 2011 נשחקה קצבת הזקנה ב 18% שכבר אז הייתה עלובה ומעליבה, בוודאי בהשוואה למדדים בינלאומיים.

בשנת 2019 נעשתה "העלאה" של 6 ש"ח, שכאות מחאה הוחזרו לשר האוצר ע"י הקשישים , דור בוני המדינה. בושה לקובעי ההחלטות.

כיום, הפערים צמחו, העוני התרחב ובתוכם אזרחים ותיקים אשר חלקם אינם בעלי הכנסה ופנסיה. 

יש להעלות את קצבאות הזקנה לגובה שכר המינימום לכל אזרח ותיק שסך הכנסותיו אינן מגיעות לשכר מינימום ולעדכן את הקצבה באמצעות הצמדתה לשכר הממוצע במשק ולעגנה בחוק כדי למנוע שחיקתה בכל שנה מחדש.

זהו תיקון טעות, חוב ישן, חוב של ראשי הממשלה לאזרחים הוותיקים שנלחמו במלחמות ישראל ובחלקם אף משפחות שכולות.

זהו חוב מוסרי בו יימדד כל מנהיג ביחסו לחברה וזקניה.