מכתב השמיניסטים 2009 - לישראל באהבה

הקבוצה בפייסבוק:

http://www.facebook.com/group.php?gid=322846970206

מכתב השמינסטים 2009 – לישראל באהבה

"מתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית...", כך נכתב במגילת העצמאות, כשהמדינה הקטנה שלנו רק נולדה, ולא ידעה עוד לדבר או ללכת. אבל דבר אחד היא כן ידעה- שהיא צריכה לחיות. על זה לא הייתה מחלוקת, וכולם נרתמו לעזור בגידול ובשמירה. מסיבה זו הוקם צה"ל – צבא ההגנה לישראל. על מנת להגן על המדינה הקטנה ולשמור שלא יקרה לה כל רע.

ובקושי הספקנו להכריז עליה, להודיע על יום לידתה, וכבר נכנסנו למלחמה. מלחמת קיום. מלחמות קיום. איש לא חשב לרגע, וכל אזרח עשה ככל שביכולתו כדי לעזור. כדי להגן. אז הכל נראה מובן מאליו. אבל היום , המצב נעשה קשה יותר. לא רק שעלינו לשמור על הגבולות שלנו מפני איום ממשי, עלינו גם לשמור על תדמית בפני העולם החיצון. ויותר מזה, לשמור על תדמית בפני העם שלנו. תדמית שפעם לא הטילו בה ספק.

ישראל נאלצה להתמודד עם שתי ברירות- לשמור על ביטחון האזרחים או לשמור על תדמיתה. לצערנו, אויבינו מנסים שוב ושוב לנצל חולשה זו, החל מהצגת המצב רק מזווית אחת בתקשורת ועד לחינוך כי ישראל היא מדינה כובשת כבר מבית הספר היסודי.

והנה, לא מזמן פורסם דו"ח גולדסטון, דו"ח מפורט, מנופח ומנומק היטב, אבל מציג רק את הצד הפלסטיני. ובאותה מידה יכלו להיכתב 600 עמודים המסבירים, בעזרת עובדות מבוססות, את הצדק מאחורי מעשי ישראל.

לא מזמן פורסם "מכתב השמיניסטים 2009" עליו חתמו כ-90 בני נוער המשוכנעים כי צה"ל הוא צבא כובש ותו לא. למעשה, בדעה זו הם מצטרפים לאויבינו!

מקום המדינה, צה"ל הגן עליה מתוך הנחת יסוד אחת – המדינה צריכה לחיות. יש לה זכות קיום.

אם נאמר שצבא ההגנה לישראל הוא צבא כובש, נאמר למעשה- "למדינת ישראל אין זכות קיום"

שהרי איזה צבא הוא צבא כובש? צבא הרוצה לספח אליו שטחים שלא שלו. על כל אדם לשאול את עצמו את השאלה "האם לישראל יש זכות קיום?" ומכאן התשובה כבר פשוטה – אם כן, יש לנו צבא מגן. אם לא, יש לנו צבא כובש.

סרבני גיוס, האם זה המוסר אליו אתם מתכוונים? שאנחנו עם כובש משום שאין לנו זכות קיום?

אנו חיים במדינה דמוקרטית. כך הוחלט והוגדר בחוק. ובכל זאת, ישנם קיצוניים המוחים על כך כדוגמת סרבני הגיוס והמתנחלים. על פי החוק, על כל נער להתגייס לצה"ל כשהגיע לגיל המתאים. חוק זה נבע מצורך שעדיין קיים והוא הגנה על המדינה שנמצאת בסיכון יומיומי. תארו לעצמכם מה יקרה אם ביום בהיר אחד נחליט להפסיק את פעילות הצבא במסגרת פעולות למען שלום. ישנן שתי אפשרויות- היוזמה תתקבל בברכה ובאמת יהיה שלום, או שהמצב ינוצל לרעתנו וטרוריסטים רבים יזרו כמה שיותר הרס בכמה שפחות זמן.

כל עוד לא נוכל להיות ערבים במאת האחוזים שיוזמה זו תתקבל בברכה, לא נוכל לקחת את הסיכון, הפסקת הפעולות הצבאיות, שיפגע במאות ואלפי אזרחים. זהו מצב לא נעים לשני הצדדים אך הוא נובע מחוסר ברירה. מקיצוניים יהודים וערבים לכאן או לכאן שתמיד יסתכלו על הדשא של השכן.

שני הצדדים, הישראלים והפלסטינים, פועלים על מנת לבסס את עצמם כעם שנאבק על קיומו. הבנייה הפלסטינית הלא חוקית גרועה באותה מידה כמו ההתנחלויות הישראליות. אך במצב עדין כזה, אסור להפעיל כוח. יש לנסות ולהגיע לפתרון במשא ומתן ברמה האישית ולא הארצית. בין אדם לאדם ולא בין מנהיג למנהיג. הבניה היא אומנם לא חוקית, אך היא נעשית כדי לשרוד. ההתנחלויות לעומת זאת, מקבלות תמיכה מלאה מהמדינה, החל מ מזון ועד לבניית וילות וכבישים כדי לקבוע "עובדות בשטח", כל זה מתקציב הביטחון, מהכיס שלנו, כשלמעשה ישראל לא נקטה עמדה רשמית בנוגע להמשך קיום ההתנחלויות. אלה חלק מהצדדים הפחות נעימים שיש להתייחס אליהם.

אך אין זה אומר שכל הצבא כולו מכיל רק צד אחד.

סרבנים יקרים, אי גיוס לצה"ל הוא עבירה על החוק. גם אם לדעתכם אתם חיים במדינה כובשת, זו המדינה שלכם שעשתה כל מה שביכולתה כדי לשמור עליכם. אם אתם לא מאמינים בדרכי הצבא, שנו אותן. אבל בדרכים דמוקרטיות וחוקיות. אם אתם עוברים על החוק, איזו דוגמא אתם משמשים? כתחליף, ישנה גם אפשרות של שירות לאומי שאינה קשורה כלל לצבא עצמו ולערכים עליהם הוא עומד, ולכן לא צריכה להיות בעיה לאף אדם להחזיר את החוב למדינה.

איזו אימא לא אמרה לבן שלה מגיל אפס "כשתגדל לא יהיה צבא"? איזו אימא לא המשיכה להאמין באותו המשפט גם יום לפני הגיוס? איש מאיתנו לא מעוניין במציאות שכזאת. מציאות בה כל יום הוא ההכנה למלחמה של מחר. אך לצערנו, זו המציאות. אם נקיים את כל בקשותיהם של הטרוריסטים, של העולם, של מכתבי השמיניסטים, סביר להניח שהמציאות תהיה קשה הרבה יותר מהמציאות העכשווית- מלאה בטרור, טילים וידיים מגואלות בדם חף מפשע.

אם שינוי הוא המטרה, אז זו לא הדרך. אנחנו גאים בכך שאנחנו "הצבא הכי מוסרי בעולם", אך למה לעצור שם? מוסר צריך להתחיל להנחיל כבר במערכת החינוך. חינוך לערכים ולזכויות וערך האדם, כל אלה מוזנחים ע"י משרד החינוך בהנחה מוטעית שדבר זה הוא מובן מאליו או שהוא נרכש בתנועות נוער כאלה ואחרות. בשיעורי היסטוריה לא למדנו על מלחמות הקיום ועל הצבא, ובטח שלא למדנו על המוסר בצבא וכמה הוא חשוב. "הצבא הכי מוסרי בעולם" הוא משהו שכל אחד הסיק או לא הסיק בעצמו לפי דעות של הסביבה. בזמנים כאלה, בהם יוצאים מכתבי שמיניסטים ויותר ויותר סרבנים "יוצאים מהארון", יש לשקול מחדש את דרך הלימוד ולהזכיר למי שלא חי בדור הישן את מה שהדור הישן כבר יודע. רובנו בני 18, ונולדנו למציאות של היום. ללא הכוונה, קשה לנו לראות בבירור את הסיבה למאבק שמתמשך 61 שנה.

כך נוצר מצב בו ככל שיעבור הזמן מספר הסרבנים והמשתמטים רק ילך ויגדל, ועד שנבין את זה, יהיה כבר מאוחר מדי.

אנו קוראים לכל מי שמאמין שזו המדינה שלו, לכל מי שיודע שאין לו ארץ אחרת, לכל מי שיודע שלא תמיד אנו עושים את הדבר הנכון אך במקומו עושים את הדבר ההכרחי, ולכל מי שמקווה שיום אחד כשהוא יגיד לילד שלו "כשתגדל לא יהיה צבא", הוא יהיה צודק.

עלינו להתאחד עכשיו יותר מתמיד ולהגן על המדינה. ואם הדרך לא נראית לכם, הציעו תחלופות, אבל רק אחרי שאת התרומה שלכם כבר עשיתם.

אנו גאים להיות הדור הבא של החיילים אשר יגנו על המדינה מסיבה אחת ויחידה: היא צריכה לחיות.

נכתב ע"י שמיניסטים מפרלמנט הנוער - אורט קרית ביאליק.