[1] כמובא בקובץ מאמרים ואגרות לר' אלחנן וסרמן (ח"ב עמ' י"ח, ובספר הח"ח חייו ופועלו ח"ב ע' תקפ"ב) וז"ל: 'כשמשתלשל לעוה"ז ענין קדוש והסט"א מתגברת בכדי לעכב נוהגים במרום כפי שכתוב 'עם עקש תתפל' (שמואל ב' כ"ב) ועוטפים את ה הענין במסווה, כאילו יש בו תכלית חולין או שיבוש הדעות ח"ו בכדי להטעות את הסט"א שמדובר בכח בלתי קדוש, ותחדל מלקטרג ומלהפריע אח"כ מתגלים ניצוצי הקדושה ורואים אותם בעליל מטעם זה נסתובב  שהגר"א בשעתו  התנגד לשיטת החסידות אולם בדורותינו התברר מה מאד היה עם ישראל זקוק לה'.

[2] בשער הספר נכתב: מלוקט מכת"י הגה"צ ר' מרדכי עפשטיין זצ"ל שראה ושמע מפה קדוש ה' הגר"א זצ"ל, ויצא לאור מחדש ע"י נכד הגר"א הגר"מ שטרנבוך שליט"א.

[3] כדהעיד חתנא דבי נשיאה (קדשי יהושע לחתן המכתב מאליהו ח"ה ב'עיונים במכתב מאליהו), וז"ל: 'ובהא עניניא זכור אזכור דלפני עשר שנים נקראתי לבוא לפני הגאון הגדול ר' יצחק הוטנר זצ"ל ואמר לי הגאון הנ"ל כי שמע שיש תחת ידי אגרת ממו"ח (הגרא"א דסלר בעל ה'מכתב מאליהו') בענין צמצום דמברר דלא נחלקו מעולם הגר"א והרב בעל התניא בענין זה, ושאל אותי אם נכון הדבר ואמרתי הן, ושוב ביקש ממני שאשאיל לו מכתב זה לעיין בו כי גם דעתו נוטה כן, וחפץ לדעת טעמו ונימוקו של  מו"ח, ואטח"כ דיברנו יחד מענין לענין, וכמובן לימים אחדים אח"כ הבאתי לו אגרת זו, ושוב דיברנו יחד מהני מילי מעלייתא והנחתי האגרת הזו אצלו, ואחר שבועיים שוב באתי אצלו לקבל המכתב בחזרה ואמר לי כי נהנה מאד מהדברים וכפל עוד כי גם דעתו כן'.

[4] כעדות חתנו של הרב דסלר (בספרו קדשי יהושע ח"ה, אחרית דבר), שלמד בישיבת תורה ודעת אצל ר' ראובן גרוזובסקי וישיבה זו (הנוסח כלשונו) 'היתה מיוחדת במינה מצד אחד הלימודים היו על דרך הבנה וסברא ע"פ נוסח ישיבות ליטא מבית מדרשו של הגר"ח, ומאידך גיסא היה בית מדרש עליון ישיבה חסידית [לא בלבוש החיצוני דלא היה נוהג אז באמריקה אלא בהשקפה והנהגה]', והוסיף ע"כ ש"מו"ח (הרב דסלר) הוטב בעיניו מאד מזיגה זו, ושיבח בעיניו מאד דרך זה, ואף היה בדעתו של מו"ח לייסד בלונדון ישיבה  כעי"ז [אך לא איסתעיא מילתא מחמת שמו"ח נפטר לבי"ע פתאום בכד' שבט תשיד']", והוסיף שכשבירר עליו(הרב דסלר) בשידוכים אמרו לו שהוא חסיד ואמר ע"כ שאצלו זו מעלה ולא חיסרון, ואף כתב שמו"ח נתן לו מתנה יפה לחתונה -  את כל הספרים שלו על נגלות התורה דהיינו ש"ס בבלי וירושלמי, רמב"ם וטו"ר ושו"ע, ראשונים ואחרונים מפרשי הש"ס ושו"ע, שו"ת, ובתוכם כמה ספרים נדירים יקירי המציאות וכמה ספרים שקיבל מאביו זצ"ל, וכל אשר יש לו בתורת הנגלית יותר מארבעה מאות כרכים, ולא השאיר לעצמו רק ספרי קבלה וחסידות, דזה היה כל עסקו בימים ההם, והוסיף שעסק (הרב דסלר) הרבה עם מו"ח בספרי ר' צדוק הכהן מלובלין ואף חלק גדול מספרו מכתב מאליהו בנוי על יסודות של רצה"כ, ואף הפליג מו"ח ברוב חכמה הגנוז בליקוטי מוהר"ן ואמר שצריך להיות מבין על תורותיו ועל ספריו, ואף פעם שאלו היה ספר התניא שלך וכשנתן לו אמר לו בפנים רציניות ''צו וויניג צוריסען'' והחזיר לו הספר מיד והיינו דרמז לו שאין הוא לומד בו כדי הצורך .

[5] וז"ל: 'כגון מוסר וחסידות הרי כדי להגיע לשלימות צריך שסוף סוף ילמדו זה מזה וילמדו כל המידות (מכתב מאליהו ח"א עמ' 92), 'לעידן של היום לא נשארה כמעט אלא דרך אחת, לקחת כל מה שיכול לעזור ליהדות, החכמה של חסידות ומוסר ביחד, הלוואי וישפיעו ביאורים והארות גדולים הלוואי שיפתחו בנו הערצה והכרה לתוה"ק הלוואי שהתעוררות המוסר יביא היום לקצת התלהבות חסידית, והלוואי שההתלהבות תתאמץ בקצת חשבון הנפש, הלוואי שע"י כל אלה ביחד נזכה לעלות ברוחניות ולהחזיק מעמד כבני תורה ביהדות מחוזקת יסייענו השי"ת לזה !' (מכתב מאליהו ח"ה עמ' 39).

[6] וזל: 'אבל זוהי (דרך המוסר) תורתם של יחידים... החסידות הלכה בכיוון ההפוך... זוהי עצה יקרה עבור הכלל' (שם ח"ה עמ' 215).

[7] עיין בהערה לעיל על ר' ראובן גרוזובסקי.