רבותי תמחלו זה לזה -מחילה עולמית

אח יקר ואחות יקרה,

עברה לה עוד שנה, עזרנו אחד לשני, דאגנו, הצטערנו בצער הזולת, אכן עשינו הרבה דברים טובים. אבל...  עשינו גם טעויות, אולי פגענו, התעקשנו, השפלנו, עשינו נזק, התעלמנו, ציערנו, אולי את אבא, אולי את אמא, אח או אחות, שכן או חבר, ואו אולי סתם עובר אורח או מישהו לא מוכר... אולי בכוונה ואולי לא, אולי אנו זוכרים מה ומתי, אולי לא...

האם לא כדאי לסגור מעגל, לפייס ולהתפייס, פשוט לקום ולומר 'אני סולח'. כן, סולח, לכל מי שהכעיס והקניט אותי, פגע בי, השפיל אותי, חמס אותי, גזל ממני, הזיק לי, התעלם ממני, ניצל אותי, עשה לי עוול, עשק אותי, הרס לי את החיים...

אולי זה מישהו שקרוב אלי, היו לי ממנו כל כך הרבה ציפיות, והוא מה זה איכזב אותי... ואולי זה מישהו שבכלל חייב לי, כמו זה שלווה ממני ולא החזיר, או המעביד שלי שהתעלם מהזכויות שלי, או סתם פגע והשפיל, עקף אותי בתור, אולי זה מישהו שעבר וחלף עם רכבו ונתן לרכב שלי מכה, שבר, שרט, אולי זה מישהו שדיבר עלי מאחורי גבי, הוציא עלי שם רע, לעג לי, ועוד כל מיני דברים שקורים כל הזמן...

אולי כדאי שאני אסלח ואבקש שכולם יסלחו לי, ננקה שולחן, נתחיל דף חדש, נקי, חלק.

כמה נחת נעשה לאבא שבשמים, לסביבתנו, לעצמנו. כמה?! – הרבה מאד.

נספר מעשה נורא שארע עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

בתוך שיעורו, בשכונת הבוכרים, אמר פירושים של רבי יעקב מדרבנד זצ"ל, מחבר הפירוש הקדוש 'אהלי יעקב' על התפילה והסליחות.

רבי יעקב היה בקי בכל חלקי התורה והקבלה, והרב אליהו נהג להתפלל במשך שנים רבות בסידורו בימים הנוראים, ואמר כי בפירושו ניכרות גדולתו וקדושתו.

באחד הימים, כאשר הזכיר הרב אליהו בשיעור את שמו של בעל ה'אהלי יעקב', הזדקף אחד ממשתתפי השיעור, יהודי מבוגר בשם יוחננוף, כשכולו נרגש ונפעם. בסוף השיעור הוא ניגש אל הרב אליהו ואמר לו: "אני הכרתי לפני שנים את בעל ה'אהלי יעקב' כאשר זכיתי להיות השכן שלו. צדיק גדול היה, וקיים את התורה כעני מרוד. לעתים לא הייתה לו אפילו פת לחם בביתו. יום אחד ניגש בעל ה'אהלי יעקב' לביתי, כשהוא שואל בבושה ובהכנעה אם אוכל להלוות לו כסף כדי שיוכל להאכיל מעט את אשתו וילדיו, ובעזרת השם הוא יחזיר לי את הכסף בהקדם האפשרי. הסכמתי בשמחה להלוות לו, ערכנו שטר הלוואה כמקובל על פי ההלכה, ונפרדנו לשלום. לאחר זמן קצר נפטר בפתאומיות הצדיק, ולא הספיק לפרוע לי את שטר ההלוואה".

"אך דע לך, הרב", המשיך אותו יהודי ישיש, "כי כעת כשאתה מזכיר את פירושיו, אני מתרגש מפני שנזכרתי כמה היה אדם גדול, ועל כך שעד היום יש בביתי מזכרת מהצדיק, והוא שטר ההלוואה, שאותו אני שומר מכל משמר כדי שתישאר לי עדות שזכיתי לעזור לו", סיים את סיפורו בהתרגשות.

הרב אליהו הזדעזע. בעוד שיהודי זה נרגש מכך שיש לו מזכרת מהצדיק, הרי בוודאי שאותו צדיק מתהפך בקברו מפני שעלה לעולם האמת כשחוב ממוני בידו, והדבר נורא ואיום, ובפרט שהיה צדיק, והרי הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה.

הוא פנה מיד אל אותו ישיש ואמר לו: "אמור לי בבקשה, אדון יוחננוף, האם תוכל לעשות בשבילי טובה? אנא אמור לי כעת כי אתה מוחל לצדיק על הלוואתו!"

הלה הסכים בחפץ לב למחול לבעל ה'אהלי יעקב'.

"אנא ממך", המשיך הרב אליהו, "כאשר תגיע לביתך, קח את שטר ההלוואה שעשית עם הצדיק וכתוב עליו 'פרוע' או 'מחול'".

הלה הסכים גם לכך, ורק הוסיף לשאול: "כבוד הרב, האם אני צריך לספר לאשתי על כך?"

"לא", השיב הרב אליהו, "אינך צריך לצערה על כך שאתם מוחלים לצדיק על הלוואתו".

יום למחרת, בסיום תפילת שחרית, ראה הרב אליהו את אשתו של אותו זקן, עומדת בפתח בית הכנסת כשהיא נסערת. היא התקרבה לעבר הרב ואמרה בהתרגשות: "הרב, הלילה חלמתי על רבי יעקב זצ"ל, בעל ה'אהלי יעקב' שהיה שכן שלנו כמה שנים והוא אמר לי דבר נורא: 'דעי לך, כי מיום פטירתי מהעולם לא נתנו לי להיכנס לגן עדן והייתי שרוי בצער גדול. רק הלילה זכיתי להיכנס לגן עדן בזכות חכם מרדכי אליהו. אנא, לכי אליו ומסרי לו תודה בשמי על החסד הגדול שעשה עמי'".

"כבוד הרב", אמרה האישה בבהלה, "איני יודעת אם החלום הזה הוא אמת או שקר, ואיני יודעת מדוע התגלה הצדיק דווקא אליי? האם זו אמת, שרק הלילה זכה להיכנס לגן עדן ומדוע? איני יודעת, אך מפני שביקש ממני לומר זאת לרב, באתי ועשיתי זאת".

באותו רגע יצא הבעל מבית הכנסת. כאשר ראה את אשתו ליד הרב אליהו, התקרב אליהם בהתרגשות והחל לספר: "הרב, הלילה התגלה אליי בחלום רבי יעקב זצ"ל, בעל ה'אהלי יעקב', וסיפר לי דבר נורא". ואז סיפר את דבר חלומו שהיה בדיוק כפי שסיפרה אשתו. כאשר אשתו שמעה את דבריו כמעט התעלפה.

הרב אליהו אמר לו: "ספר לאשתך כעת בבקשה מה היה אתמול בלילה אחרי השיעור".

הבעל החל לספר לאשתו כיצד לקח את שטר ההלוואה שהיה להם למזכרת מהצדיק וכתב עליו כי הוא פרוע, באומרו כי הוא מוחל לצדיק על חובו הישן. האישה החלה לבכות ואמרה: "כעת אני מבינה את פשר החלומות הזהים שלנו, אבל אוי ואבוי לנו, שבאשמתנו היה אותו צדיק בשמיים בצער רב כל כך הרבה שנים".

הרב אליהו הרגיעה: "להפך, אשריכם שזכיתם להלוות כסף לצדיק כה גדול בשעת דוחקו, וכעת בזכותכם זכה להיכנס לגן עדן כשהוא נקי וטהור".(סופר על ידי הרב דוד בצרי)

בואו ונקבל החלטה למחול לכל יהודי ויהודי בכל מקום שהוא,בין החיים ובין המתים ונקבל על עצמנו מצוות "ואהבת לרעך כמוך"- כמוך ממש.

לוקחים אחריות ומפצים את המחילה העולמית לכל מי שאנו מכירים ושותפים למהלך האדיר.