פתרון להיעדר תחבורה ציבורית בשבת

חייבים להפוך את התחבורה הציבורית בשבת לזמינה עבור כולם. זה הפתרון לצעירים ,לקשישים, לחלשים ,לאלו שרוצים להסתדר בלי רכב פרטי ולעומס בכבישים. בואו תהיו חלק מהשינוי ותחתמו על העצומה הזאת .

אנחנו דניאל, גליה, תמר, שירה ואלמוג, תלמידי כיתה י"ב ובמסגרת מטלת הביצוע במקצוע אזרחות החלטנו למצוא פתרון להעדר תחבורה ציבורית בשבת.

הפתרון שאנחנו מציעים הוא הפרטה של התחבורה הציבורית בשבת בישראל. חברות יוכלו להפעיל קווים באופן מצומצם בשבת מבלי קשר למדינה. פתרון זה גם יאפשר כניסת שחקנים חדשים לשוק התחבורה, וכל פרט יבחר באיזו חברה לנסוע. דתי או חרדי, למשל, לא ייסע בחברה שנוסעת בשבת, ואותה חברה תצטרך לקחת זאת בחשבון ולעשות שיקולים של עלות־תועלת מנסיעה בשבת.

על פי סקר שערך מכון סמית לעמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, 72% מהציבור היהודי בישראל, ביניהם גם דתיים וגם חילוניים, תומכים בתחבורה ציבורית בשבת בהיקף מלא או חלקי.

מי שנפגע בעיקר מחוסר בתחבורה ציבורית בשבת הוא המעמד הנמוך. אנשים מהמעמד הגבוה וכמובן גם פוליטיקאים מסתדרים מצוין ללא תחבורה ציבורית בשבת מהסיבה הפשוטה שיש להם רכב פרטי משלהם ובעזרתו הם יכולים להתנייד ממקום למקום. לעומתם, לאנשים מהמעמד הנמוך כמו חיילים, בני נוער, קשישים, נשים חד הוריות ועולים חדשים, אין אפשרות להחזיק רכב פרטי ובשבתות הם נאלצים להסתפק בקווי מוניות שירות בלבד, הפועלים באזורים מאוד מצומצמים. מי שבאזור שבו הוא מתגורר אין קו מונית שירות, נאלץ בלית ברירה להישאר מרותק לביתו ונשללת ממנו האפשרות להגיע הן למקומות הבילוי כמו קניונים, והן למקומות חשובים כמו בתי חולים או אף לביקורים משפחתיים.

הבעיה המתוארת לעיל פוגעת בעיקר בזכות לחופש מדת: לכל אדם הזכות שלא להחזיק באמונה, לא להשתייך לקבוצה דתית, לא לסבול מכפיה או הטפה דתית, לא לקיים טקס או פולחן דתי בניגוד לרצונו. כאשר המדינה מונעת הפעלת תחבורה ציבורית בשבת היא מפעילה כפייה דתית כלפי אזרחיה שלא מחזיקים באמונה דתית כזאת או אחרת וגורמת להם לפעול לא לפי אמונתם. בנוסף הבעיה פוגעת גם בזכות לחופש תנועה: הזכות של כל אדם להימצא בכל מקום. אי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת אינה מאפשרת לאזרחים שאינם מחזיקים ברכב פרטי לנוע ממקום למקום בשבת ואף מונעת מהם להגיע למקומות חשובים כמו בתי חולים, או לביקורים משפחתיים. הבעיה אף פוגעת בזכות לזכות לרמת חיים, נגזרת של זכויות חברתיות. זכויות חברתיות הן זכויות הניתנות על ידי המדינה במטרה להבטיח קיום אנושי בכבוד בדרך של הקצאת משאבים ושירותים. היקפן ואופיים תלויים במדיניות החברתית- כלכלית. הזכות לרמת חיים היא הזכות  של כל אדם לחיות ברמת חיים נאותה. תפקידה של המדינה לקבוע מהו קיום בכבוד ולאפשר אותו לאזרחיה. כאשר לא מופעלת תחבורה ציבורית בשבת ולאוכלוסייה מעוטת יכולת אין אפשרות להתנייד, רמת החיים תרד וכתוצאה מכך יש פגיעה בזכות הזאת.