חידלון, רפיסות וכישלון בצמרת שלטון החוק

בצל ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בפרשת "ביביטורס", טוען עמית סגל כי כשקוראים את החלטת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אפשר להתרשם שהוא עדיין רגיל לסנגר על ראשי ממשלה

מי שרוצה להבין את עומק החידלון, הרפיסות והכישלון שהשתלטו על צמרת שלטון החוק במדינת ישראל חייב לקרוא את המסמך בן ששת העמודים שהופץ הערב לעיתונאים, בחמישה לשמונה בערב: ההחלטה לא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה על פרשת "ביבי טורס". מי ששולח מסמך כזה דקה לפני סוף השבוע הוא מי שרוצה להקטין מאוד את הטיפול בו.

* וינשטיין קובע שאיל הון חרדי, דדי גראוכר, העביר כסף במזומן לנהג של נתניהו; שהשניים מסרו גרסאות סותרות ולא עקביות; שנתניהו עצמו נכח בחדר - אבל אז קובע שאין מקום לפתוח בחקירה.

* וינשטיין קובע שיועצת הנסיעות של נתניהו סיפקה למבקר המדינה גירסה מפלילה על מימון נסיעותיו לחו"ל, אבל אז מול חוקרי המשטרה החליפה גירסה וטענה שלא צוטטה נכון. היועצת היא אחת, אודליה כרמון, שמוכרת לכם כאישה האמיצה שחשפה את מעללי משה קצב. וינשטיין מספר על הפליק פלאק המחשיד - ואז מחליט לא לבדוק גם את הפרשה הזו.

* וינשטיין מספר על חשבוניות כפולות למימון שתי נסיעות יוקרה של נתניהו ורעייתו לניו יורק ולונדון, מביא הסבר מפותל של הפרקליט המשפחתי דוד שמרון - ואז מחליט שלא לפתוח בחקירה כי "לא נמצאה תשתית ראייתית לכך". הלו, איך תמצא תשתית ראייתית אם לא תפתח בחקירה?

עם יועמ"ש כזה, אין פלא שההרשעה המשמעותית היחידה של פוליטיקאי הושגה בתיק הולילנד - תיק שבו לוינשטיין אסור היה להתקרב כי שימש כפרקליט של אולמרט. כשקוראים את ההחלטה הערב אפשר להתרשם שוינשטיין עדיין רגיל לסנגר על ראשי ממשלה.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה