מכתב פומבי לשר המשפטים - אנא עזור לדיירים שאמורים להיות מוגנים

18.5.11

דחוף!

(נשלח בפקס, במייל ובדואר רשום)

לכבוד

שר המשפטים, מר יעקב נאמן

רחוב צאלח א – דין 29, ירושלים 91010

לפקס: 02-6285438

לדואר אלקטרוני, לשכת השר: [email protected]

לדואר אלקטרוני, לשכת הדובר: [email protected]

הנדון: מכתב פומבי.

אבקש מכבודו לתקן תקנה מכוח סעיף 133 לחוק המקרקעין, אשר תאפשר לדיירים מוגנים לפי חוק הגנת הדייר לרשום בנסח המקרקעין את זכות הדיירות המוגנת, בהתאם להמלצתה של כבוד השופטת לשעבר אילה פרוקצ'יה, המצ"ב, שנכתבה כחלק מפסק דין  – ע"ש 117/96, ההסתדרות המדיצינית " הדסה" נגד הממונה על המרשם, ובו הומלץ כי התקנה תתוקן במסגרת תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) תש"ל – 1969 כתוספת לתקנות 25 עד 30א'.

שלום,

בחרתי לכתוב מכתב זה כמכתב פומבי. אני לא יכולה יותר. אני  זועקת לעזרתך הדחופה ולעזרתם של כל הגופים הרלוונטיים, להכיר במצוקתי ובמצוקת הדיירים המוגנים לפי חוק הגנת הדייר, שנרדפים כמותי על ידי בעלי ביתם, כרישי נדל"ן ואחרים, המבקשים לפנות אותם, כדי לממש תכניות בנייה, באמצעות הסגות גבול, הפחדות, שימוש באמצעים פסולים להשגת מטרה כשרה ושימוש לרעה בהליכי משפט.

שמי יעל חיון, אני דיירת מוגנת מזה כשלושים ושתיים שנה ברחוב נבון 5 בירושלים. שילמתי דמי מפתח ויש בידי חוזה שכירות וקבלה. אני מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה מוכרת על ידי רשויות הרווחה, מתמודדת עם בעיות בריאות ומטופלת בבן נכה.

בעלי הבית מבקשים לבנות במקום פרויקט בנייה גדול, יש בידם תב"ע מאושרת מס' 9936, אבל עדיין אין בידם עדיין היתר בנייה המהווה עילה חוקית לפינוי ופיצוי. הם הגישו נגדי בבית משפט השלום בירושלים, תביעה לפינוי וסילוק יד, (ת"א 37467-10-10) המבוססת על טענות סרק, אחרי הסגות גבול שנעשו בחצר הנעולה המוחזקת על ידי כדין, על ידי בעלי מקצוע מטעמם.

נציג בעלי הבית אמר שזכותו להיכנס לחצר הנעולה שלי "כל יום", גם עורך דינו אמר שזכותם לעשות זאת, (בניגוד לסעיפים 18,19 לחוק המקרקעין ולסעיף 447 לחוק העונשין.)

אמירות אלה נשמעות היטב בשיחות המוקלטות, שנערכו בנפרד עם נציג  בעלי הבית ועם עורך דינו והוגשו על ידי לבית המשפט בתיק הנ"ל ובתובענה שכנגד שהגשתי נגדם, יחד עם בקשה לצו מניעה זמני  שניתן לי ביום 16.3.11 בבית משפט השלום בירושלים בת"א 31465-03-11.

התלוננתי גם בתחנת במשטרה, במגרש הרוסים ביום 31.10.10 מס' תיק פל"א 417132, החשוד אפילו לא הוזמן לחקירה.

 פניתי ללשכה לסיוע משפטי שמינתה לי עורך דין, אבל הוא טרם ענה לפנייתי וטרם קיבלתי את תשובתם, לגבי הרחבת המינוי שביקשתי לייצוג בתובענה שכנגד ובבקשה לצו מניעה קבוע, כמו גם לייצוג בבקשה לביטול צו המניעה הזמני שהוגש ע"י הצד שכנגד באותו התיק.

הדיון בבקשה לביטול צו המניעה הזמני שניתן לי, נקבע ליום 30.5.11 בבית משפט השלום בירושלים, בפני כבוד השופטת מלכה אביב בתיק מס' 31465-03-11  ובו יתקיים דיון גם בבקשת הצד שכנגד למחוק על הסף את התובענה שכנגד שהגשתי, יחד עם בקשה לצו מניעה קבוע.

עדיין אין לי עורך דין, אני עדיין מייצגת את עצמי ובעלי הבית בעלי המאה ממשיכים להתנכל לי.

לפני כמה ימים נודע לי שבוועדת השימור באגף לתכנון בעיריית ירושלים, התקיימה וועדת שימור בנוגע לבקשה להיתר הריסה של הבית בו אני גרה מזה כשלושים ושתיים שנה.

מה אדוני היה מרגיש אילו התקיים דיון בהריסת ביתו בלי ליידע אותו?

אילו הייתה זכותי רשומה בנסח המקרקעין, האם הייתה הוועדה לשימור מתעלמת מקיומי ולא מודיעה לי על הבקשה להיתר הריסה שהוגשה?

מדובר בתופעה. בעלי בתים מתעללים בדיירים מוגנים. הם משיגים היתרי הריסה, בלי ליידע את הדיירים המוגנים, הרשויות שותקות ויום אחד מופיעים בעלי הבית עם דחפורים, מצוידים ברישיון הריסה חוקי, שהושג בהליך לא תקני, בלי ליידע את הדיירים המוגנים ובכל מקרה, לא מקנה להם את הזכות לעבור על סעיפים 18,19 בחוק המקרקעין וסעיף 447 לחוק העונשין הנוגעים להסגת גבול, אלא מקנה להם את הזכות להגיש תביעת פינוי –

אבל הרבה פעמים קורה שהם באים, מסיגים גבול עם דחפורים או בלעדיהם, מפחידים – והכול כדי לזכות בכבשת הרש ולהוסיף עוד נכס לנכסיהם המרובים.

כך עובדת השיטה שכתבה עליה העיתונאית עינת פישביין לפני כארבע עשרה שנה תחת הכותרת "בלעו את אברהם", (הכתבה התפרסמה ביום 20.3.98 בעיתון "העיר" ומצורפת בזה, שני עמודים) בעלי הבית הגיעו עם דחפורים, אחר כך עם קונגו ענק שהוריד קיר שלם מהמושכר, כפי שניתן לראות בתמונה המופיעה בכתבה.

בהקדמה לתובענה שכנגד שהוגשה על ידי כתבתי על מצבם החוקי העלוב של דיירים מוגנים, שחלקם הגדול שילם דמי מפתח, למיטב ידיעתי. אני מביאה הקדמה זו כנספח למכתבי זה ומבקשת להדגיש כאן את הנאמר בהקדמה על המושג, "אפקט לוציפר", הקרוי על שם ניסוי פסיכולוגי מפורסם שנעשה ובו מוכח כי בהינתן כוח לא סביר בידי אנשים רגילים, הם יכולים לבצע עבירות להשתמש בכוח בצורה מחרידה, למרות שאינם עבריינים. המצב החוקי של דיירים מוגנים, שאמורים להיות מוגנים, הוא כה עלוב, עד שהוא פותח פתחים לגילוי אפקט לוציפר בשימוש לרעה בכוח לא סביר שאינו מוגבל דיו על ידי המחוקק ורשויות התכנון והאכיפה. יש בהקדמתי זו עוד הצעות לתיקון חוק הגנת הדייר וחוק התכנון והבנייה, לעניין זכויותיהם של דיירים מוגנים ואולם –

תיקון התקנה המבוקשת בחוק המקרקעין, הינו דחוף וניתן ליישמו בהליך קצר באופן יחסי.

אודה על תשובתך בהקדם האפשרי ועל תגובתם של גורמים רלוונטיים נוספים.

 

בכבוד רב

יעל חיון

 

 

יעל חיון - רחוב נבון 5 ירושלים, ת.ד. 6642 ירושלים 91066, נייד: 0526-113114,

פקס : 0777055068, דואר אלקטרוני: [email protected]

 להלן הקישור לחתימה באתר עצומה:http://www.atzuma.co.il/please 

העתקים – 1.עינת פישביין, עיתונאית.

               2. כבוד השופטת לשעבר אילה פרוקצ'ה

               3. עו"ד עדי קומרינר פלד, יו"ר סניף ירושלים, הלשכה לסיוע משפטי.

               4 . עמותת ידיד, עו"ד ורדית דמרי - מידר

               5. עמותת הל"ב למשפט

               6. גורמים שונים בתקשורת ובעמותות לזכויות חברתיות.

 

הערה -

המכתב מכיל 3 עמודים ו – 9 עמודי נספחים שיישלחו בפקס. במשלוח במייל ישלח רק נספח אחד המכיל 6 עמודים - ההקדמה לתובענה שכנגד. השניים האחרים לא סרוקים.

 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה