פתרונות למצוקת הדיור - דירות מגורים לא יהיו עסק רווחי!!!

זה עניין של תפיסה, יש פה תפיסה של שוק חופשי וזה הרחיק לכת. כאשר יש כשל שוק, שגורם לכאלה בעיות חמורות - תפקידה של הממשלה ושל הרשות הוא להתערב, אם צריך, באמצעות פיקוח או רגולציה.זכות האזרחים לדיור בר השגה והוגן הינה אחת מזכויות האדם המוכרות במשפט הבינלאומי ומחובת המדינה לאפשר זאת (סעיף כ"ה). לא, אין מדובר רק בסטודנטים או רק בזוגות צעירים או רק בגרושים שלא מצליחים לרכוש דיור חליפי ומקשים לפרנס ילדים במקביל למחיר הדיור והמיסים, אלא גם בהוריהם של כל אלה שנאלצים לעזור כלכלית לכל אלה. אין האזרחים עצמם יכולים להילחם ברווחיות שיצרה הממשלה במחירי הדירות הנוסקים, עקב מצוקת הדיור. אם דירות מגורים לא יהיו עסק כלכלי רווחי – זה יבטיח דיור הוגן ובר השגה.מדינת ישראל הבטיחה את תשואות הנדל"ן של המשקיעים והביאה לנסיקה בעליית מחירי השכירות ע"י הגבלת יכולת חסרי דיור לרכוש דירות משלהם – זאת, באמצעות הגבלת היקף האשראי, העלאת הריבית והגדלת ההון הראשוני הנדרש לקבלת משכנתאות. בנוסף,  מחירי הדירות הגבוהים וויסות שער החליפין שמפחית את השקל ע"י הנגיד - מגבילים את יכולת מחוסרי דיור לרכוש נכס למגורים.מצב זה מאלץ משפחות לשכור דירות והשכירות מעלה את התשואה של אותם משקיעים וגורמת להמשך ייקור הדירות. מדיניות הממשלה יצרה מצב שבו השקעות בנדל"ן הן מקלט המס היחיד בישראל (הקטינה נטל המס, מאשרת רישום כוזב של בעלות הדירה לבני משפחה וקטינים, ולא מנהלת מנגנון אכיפת מס על שכירות). הנדל"ן מהווה מקלט מס לבעלי אמצעים והם משקיעים ומספסרים בנדל"ן על חשבון חסרי הדיור. לא די להם בהעלאת השכירות בעשרות עד מאות אחוזים, אלא הם אף מפצלים דירותיהם לתאי כלא לצורך הגדלת הרווחים. פעולותיה של הממשלה הן שהפכו את שוק הדירות להשכרה לעסק רווחי ביותר, שלא נאכף כנדרש ע"י רשויות המיסים וגרמו לנסיקת מחירי הדירות בעשרות ומאות אחוזים. הן שמאפשרות את רווח המשקיעים על חשבון משפחות שאין בבעלותן דירה. למרות מצוקת הדיור שלא יורדת מסדר היום הציבורי, הממשלה נמנעת מליזום פתרונות ונקיטת צעדים המיושמים במקומות אחרים בעולם להקטנת תשואת אותם משקיעים, אשר יתורגמו ללחץ על המשקיעים למכור את השקעותיהם בנדל"ן. במקום זאת, ממשיכה הממשלה לעודד השקעה בנדל"ן וגורמת לנסיקת מחירי הדיור בכך שהיא מאפשרת למחיר השכירות והנכס להמשיך לעלות.הממשלה היא שיוצרת את הפער המתרחב ביותר בעולם בין בעלי ממון שרוכשים עשרות דירות להשקעה לבין חסרי דיור, אנשים עובדים ומשלמי מיסים, שעקב נסיקת מחירי הדיור צריכים לבחור בין המדור למתן אוכל לילדיהם והיא שמדרדרת את מעמד הביניים לעוני. חברי הממשלה, מכתיבים לנו את החיים בתוך סיוט, שבו אנו מהווים עבורם רק מקור הכנסה משכירות ועבודה זולה. רדיפת הבצע היא שמנציחה את הפער בין השולטים לנשלטים. עבדים נהיינו פה בשכר עבודה שאינו עולה, למרות העליות ביוקר המחייה והמיסים. מרווחים פחות לשעת עבודה, אבל משלמים יותר על מדור, מזון, שירותים ומיסים. האינפלציה היא בגדר תעלומה בהתחשב במחירי דירות שקפצו במאות אחוזים, עליות מחירי המזון והמיסים.מדיניות הממשלה צריכה לתת מענה והגנה לחסרי הדיור, שנוצרו עקב שגיאותיה שלה, והן בעלות ממדים ותוצאות חמורות, אבל היא עסוקה בלהעביר עוד רפורמה בנדל"ן שתעשיר את בעלי השררה. בפעולות פשוטות שהיו צריכות להיעשות כבר לפני שנתיים, הממשלה יכולה להגביל את נסיקת מחירי הדיור, החזרת מחיר המדור לגבולות השפיות ולאפשר בטחון כלכלי לתושבי המדינה. אולם הממשלה אינה נוקטת בשום צעד מעשי להורדת המחירים, אולי משום שחברי הממשלה עסוקים בלדאוג לחבריהם ולא לבוחריהם. הפתרון פשוט ביותר - דירות מגורים לא צריכות להיחשב כעסק כלכלי רווחי וזה מה שיבטיח אפשרות לדיור הוגן ובר השגה. להלן חלק מהפתרונות המיושמים בעולם שבזכות המחאה נוכל לאלץ את הממשלה לאמץ אותם:

• חוק להגנת השוכר -  פיקוח על שכר דירה ומחירי הדירות למגורים כמו במדינות רבות; התחייבות לתקופת שכירות הוגנת, הגבלת עליית מחיר שכר הדירה משנה לשנה, הגדרת דירות ראויות למגורים, הגדרת משך זמן לביצוע תיקונים, הגדרת גובה הערבויות והרשאות הקיזוז, הגנה מפינוי לא מוצדק רק לצורך העלאת דמי השכירות.
• יצירת מלאי דירות להשכרה מהמדינה או גופים ציבוריים - המדינה צריכה ליזום בניית דיור ציבורי להשכרה על אדמות המינהל השייכות לכולנו מרווחי המיסים העצומים על הדלק, מס שבח ומכירת הקרקעות במחירים מופקעים בשנים האחרונות. עידוד השקעה בבניית דירות להשכרה ע"י בנקים, קופות חיסכון/ פנסיה ויזמים פרטיים. שינוי שיטת בחירת היזם וקביעת הזוכה בקרקע ליזם המבטיח את מחירי הדירות הזולים ביותר ולא למרבה במחיר על אדמות המינהל השייכות לכולנו. פיצוי יזמים על השכרה במחיר נמוך. הלוואות בתנאים מועדפים ליזמים הבונים דיור בר השגה. לשלב בכל פרויקט למגורים גם לדיור בר השגה למעוטי אמצעים. עידוד יזמים להשקיע בבניית דירות להשכרה ולא רק למכירה – זה עסק משתלם ולא ברור למה לא בונים בארץ לצורך השכרה בלבד.
• העלאת המס על שכירות לפי מדרגות השכירות – מיסוי מוגבר (60% ומעלה) לרווחים מהשכרת דירות פרטיות – להגדיר מדרגות מס, אשר יבטיחו חוסר כדאיות בהשכרת דירות במחירים גבוהים ויגבילו את גובה מחירי השכירות. אכיפת המס על שכירות – כל אדם המשכיר דירה יצטרך להוציא חשבונית, כפי שהדבר מתנהל בכל עסק אחר, ואין לאפשר רישום נכסים על שם בני משפחה, ילדים או נכדים, במטרה להתחמק מתשלום מס. לא ניתן לגלגל את המס על השוכר, שגם כך אינו יכול לעמוד בשכירות הקיימת. הקלות במס ינתנו ע"י רשות האכיפה רק באם השכירות נמוכה משמעותית ממחיר השוק או אם המשכיר שוכר נכס אחר.
• איסור על רכישת דירה שניה להשקעה – יש עסקים רווחיים אחרים, שלא על חשבון חסרי הדיור – כמו במדינות אחרות שיש בהן מצוקת דיור – יש לאכוף איסור על השקעה בדירות מגורים (דירה אחת לכל בית אב) ואין אפשרות לרכוש דירה שניה, איסור על שימוש בדירות לעסקים או לנופש, מיסוי מוגבר לרכישת דירות ע"י זרים, מיסוי גבוה על החזקת קרקעות שלא בונים עליהם ועל דירות שאין מתגוררים בהם (בהמתנה לעליות מחירים נוספות) במקום ההקלות שיש כיום במיסי עיריה, אין לאפשר משכנתאות על דירות שאינן משמשות למגורים של בעל הנכס. אם השכירות לא תהיה רווחית עקב המיסים שיחולו עליה, בעלי דירות לא יחזיקו בדירות והן תצאנה לשוק ותקלנה על מצוקת הדיור.
• איסור על פיצול דירות אלא באישור מיוחד – למנוע את רדיפת הבצע המזעזעת  באמצעות חלוקת דירות לתאי כלא. במידה והדירות כבר מפוצלות - מחיר השכירות צריך להתפצל באופן יחסי לפי גודל ו/או מספר יחידות הדיור (עפ"י מחיר השוק לגודל הדירה המקורית).
• תנאים מסובסדים ומועדפים לרכישת דירה ראשונה – סיוע לרכישת  דירה ראשונה באמצעות מענקים וסבסוד הלוואות דיור, עידוד קנייה במתכונת דמי מפתח.
• יצירת מלאי דירות לדיור הציבורי – בנייה מיידית לדיור ציבורי וסוציאלי  מתוך הרווחים העצומים שהממשלה עשתה בעקבות מס שבח, המס על הדלק ומכירת הקרקעות למרבה במחיר. למרות רווחים עצומים אלו – מלאי הדיור הציבורי נמכר ברובו ולא נעשתה בניה חדשה לצורך עזרה לחסרי דיור ואין מלאי של דירות לצורך עזרה לחסרי דיור. לבינתיים, יש לאפשר סבסוד שכירות ציבורית/פרטית ע"י עיריות (דרך המלצת עובדים סוציאליים) + מקלטים. כל אחד יכול לאבד עבודה כתוצאה מפיטורין, מחלה או פציעה ולהפוך לחסר דיור – לכן, במדינות רבות נתונה עזרה למנוע ממשפחות שנתקלות במהמורה זמנית מלהפוך לחסרי דיור במעגל התדרדרות שאין יוצאים ממנו.

כאשר משפחה נאלצת להוציא את מרבית הכנסותיה למדור, או לעזור לילדיה ברכישת דירה – נוצרת פגיעה משמעותית בצרכיה האחרים. ככל שמחירי הדיור גבוהים יותר, נגזלים מאיתנו כספים להוצאות אחרות למען שיפור איכות חיינו והנעת המשק. מה שמניע את המשק הוא פיזור הכסף, ואזרחים "חנוקים" לא יכולים להרשות לעצמם לפזר כסף על מוצרי צריכה. גם אין טעם לפתוח עסקים חדשים במצב של מיתון. הנזק הנגרם למשק בעקבות מחירי הדיור הנוסקים בא על חשבון כולנו, וזו פשוט כלכלה גרועה, שמובילה אותנו לאבדון.מי שאינו מסוגל לקנות בית, נאלץ לגור בשכירות במחירים מופרזים. בעלי הדירות מנצלים את העובדה שאין פיקוח בנושא ובכל תקופת סיום חוזה השכירות, מוצא עצמו הדייר בחרדה שמא דמי השכירות יעלו שוב. בהיעדר חוק להגנה על הדייר בשכירות פרטית, לא קיימת הגבלה על עליית דמי השכירות ולא קיימת התחייבות של בעל הדירה לתקופת שכירות הוגנת (כפי שמקובל במדינות מערביות מתקדמות). מצב זה יוצר סיר לחץ חברתי ותסכול אצל שכבות רבות באוכלוסיה ומערער את הביטחון האישי לא פחות מהמצב הבטחוני, כאשר בכל יום הם עלולים להיות מפונים וחסרי קורת גג. הדיור הפך לתשלום מס גולגולת של חסרי הבית. פעם תקופת הרווקות יכלה להיחשב כתקופה של התבססות כלכלית לפני הנישואים – עתה, לא ניתן לגמור את החודש. התחושה שהשכר קפא ואינו פרופורציוני למחירי הדיור, המזון והמיסים שעולים בהתמדה – מייאש ומוליד וויתור מראש – כמו עכבר שמסובב את הגלגל ואינו מגיע לשום מקום.כאשר אין דיור הוגן – קיימת תחושה של חוסר בטחון בסיסי, בעיקר לאזרחים עובדים, ששירתו בצבא ובמילואים, משלמים מס הכנסה, ביטוח לאומי ומהווים חלק אינטגראלי ותורם מהאוכלוסייה. אנחנו מחוברים למדינה ולקרקע הזו, אבל אין לנו טעם להגן על נכסיהם של בעלי השררה – כל אחד יוצא להילחם על הבית שלו.לא ייתכן ששכבות כה רבות של חיילי ישראל יאלצו בעת לחימה לדאוג אם משפחתם תזרקנה לרחוב, כי אז אין לנו בעבור מה להילחם!!! מניעת חוק הגנת השוכר מאפשרת  לכל בעל דירה לעשות כרצונו – והשנים האחרונות הוכיחו שמצפון לא נכנס למשוואה בין שוכר למשכיר.רק המדינה יכולה להבטיח דיור הוגן ובר השגה, על מנת שלכל אחד יהיה בית להגן עליו ויקשור אותנו לקרקע. אין גבול לרדיפת הבצע עד שלא מיישמים חוקים הוגנים לטובת כולם. דירות מגורים צריכות לצאת מהגדרת עסק כלכלי רווחי – הן מה שמבטיח שיהיה טעם להילחם על מה ששלנו ואת העמידות שלנו מול האוויב, במקום לעלות על מטוס. זה אינטרס משותף של כולנו שיהיה מי שילחם על המדינה שמצויה באיומים בטחוניים בלתי פוסקים – לכן, המחאה הכרחית ומשותפת לכולנו; רווקים, זוגות נשואים, גרושים, הורים לכולם ואפילו בעלי הנכסים. הגיע הזמן לאלץ את הממשלה הזו לבצע את התפקיד בעבורו נבחרה - להתחבר לצרכי העם ולייצגם בעבורו. אנחנו הרוב ואנו יכולים לאלץ את הממשלה לבצע את השינויים הנדרשים להבטחת קיומה של המדינה שלנו. זו חובתנו ואחריותנו. אנא, חתמו על העצומה.