מכתב המורים והמורות- לא נצא לסיורי חברון

אין תמונה

מספר חתימות

עד כה נאספו: 31 חתימות.
פורסם בתאריך: 05/02/2012
 

פברואר 2012

 

מכתב גלוי אל שר החינוך גדעון סער

 

אנו, מורות ומורים מכל רחבי הארץ, פונים אליך בשל המדיניות שמקדם משרדך בימים אלה. בחודש פברואר 2011 הכרזת על תכנית סיורים חדשה שתיקרא "נעלה לחברון". כניסת התכנית לבתי הספר עושה שימוש מניפולטיבי בתלמידים ובמורים שיהפכו בעל-כורחם לכלי משחק פוליטי. כאנשי חינוך, צו מצפוננו מונע מאיתנו להיות סוכנים של מדיניות זו.

 

במסגרת התכנית משרד החינוך מתכוון להוציא מיליוני שקלים מכספי הציבור על מימון סיורים לבתי-ספר במערת המכפלה בחברון. באתר משרד החינוך נכתב על התכנית כי הדגש בה הוא על "חיזוק המורשת היהודית בקרב בני הנוער במדינת ישראל [...] חוויה ומפגש מרגש עם ההיסטוריה של המקום – קברי אבות ועוד". לאחרונה הודעת על תכנית דומה של ביקורים באתר הארכאולוגי הסמוך להתנחלות שילה.

 

טענת כי מטרתם של סיורים אלה אינה פוליטית, האומנם? בביקורך בשילה הצהרת בגלוי על מטרותיהם:

 

"אני שמח שכבר היום מגיעות לכאן קבוצות של תלמידים, אך בעזרת השם יגיעו יותר. טוב להגיע להתיישבות. טוב שההתיישבות פורחת. אני מדגיש – כפי שהדגשתי בנוגע לקריית-ארבע – תמיד יהיו יהודים בשילה. אסור להשלות את הערבים כאילו יום אחד לא יהיו כאן יהודים. יהודים תמיד יחיו כאן וכל אשליה אחרת תהווה מכשול בדרך לשלום".

 

זוהי אם כן הסיבה שלשמה אנו נקראים לבקר במערת המכפלה ובשילה. אתה מבקש לחזק ולהנציח, באמצעות החינוך הממלכתי, את ההתנחלות היהודית באזורים אלה. לשם מטרה זו מוצגת המציאות בחברון באופן חלקי ומגמתי. נכתב כי התכנית עוסקת "בדילמות ערכיות במגמה לעודד בני נוער לשיח חינוכי-ערכי מתוך הכרות של המקום וידע עליו", אך מה באמת יידעו התלמידים על המציאות האמיתית בחברון, ועל סמך מה יגבשו דעה על מחיר ההבטחה של "החזרה לנחלת האבות"?

 

בחברון פזורים כמה מאות יהודים בלב עיר של 170,000 פלסטינים. כתוצאה ממשטר ההפרדה הקיצוני שהונהג על מנת להגן על ההתנחלות שותקו חייהם של עשרות אלפי פלסטינים. אלפים נאלצו לעזוב את בתיהם, ואלה שנותרו סובלים מהתנכלויות ואלימות מצד המתנחלים, המהווים גורם מתסיס באזור כולו.

 

מר סער, בדבריך במכללת אריאל הצהרת: "תלמידי ישראל ילמדו רק אמת". האומנם?

 

האם יבחינו הילדים בעובדה המתמיהה שבמרכזה של העיר חברון אין נפש חיה? האם יספר המדריך כי התנועה לכלי רכב פלסטיניים במרבית הרחובות באזור אסורה, וכי בחלקם אסורה התנועה גם להולכי רגל פלסטיניים? האם תספרו על כך שבימי האינתיפאדה התקיימו 377 ימי עוצר מלאים? האם תדונו בשאלה כיצד אלה משפיעים על חייו של אדם? כיצד תענו לתלמיד שישאל ממה ניזונה משפחה הכלואה בביתה במשך חצי שנה? האם תדברו עמם על השפעתם של האלימות, הגבלות התנועה, האבטלה והעוני על עתיד השלום והדו-קיום?

 

 

 

שאלות אלה בוודאי לא תישאלנה. לא סובלנות פוליטית ולא חשיבה ביקורתית והתמודדות עם "דילמות ערכיות" של ממש יבואו מן הסיורים הללו, משום שמטרתם היא "חיזוק הקשר לאתרי המורשת". התלמידים לא יחשפו לוויכוח החריף על-אודות מעגל הדמים והמחיר בחיי אדם, יהודים וערבים, שגובה האחיזה היהודית בחברון. מי שמבקש לקיים תהליך לימודי-חינוכי אמיתי בעיר חברון, ידאג לקדם תכנית שתבחן את המתח שבין מורשת היסטורית למציאות יומיומית, ושתעלה את השאלה כיצד ניתן להפוך מקום המקודש לשתי הדתות לאתר של דו-קיום ופיוס, ומה עלינו לעשות לשם כך.

 

 

 

­תכנית הסיורים לחברון מציגה קטע קטן מן המורשת היהודית של חברון, אך מתעלמת באופן בוטה ומכוון מאלפי שנות היסטוריה במקום, ממציאות מתמשכת של דיכוי וממחלוקת פוליטית עזה. סיורים אלה יוצרים חיבור מלאכותי ושקרי בין רסיסי עבר לבין הווה מדומיין, ובכך מלבים אידיאולוגיה משיחית. אנחנו מתריעים כנגד השימוש הציני בסמלים שנתלשו מהקשרם, על מנת להעמיק דריסת רגל גסה ולבסס עליה הון פוליטי, כל זאת תוך פגיעה בחינוך ככלי לפיתוח חשיבה ביקורתית ורגישות אנושית. הסתרת המציאות הפוליטית הינה מעשה פוליטי.

 

 

 

אנו יודעים כי שליחותנו כמחנכים היא להציג בפני התלמידים את האמת כמיטב יכולתנו, וכי אמת חלקית ומגויסת אינה אמת. משום כך לא נהפוך סוכנים של מדיניות כזו ולא נעשה שקר בנפשנו. אנו קוראים לחדול מן הניצול הציני של מערכת החינוך למטרות פוליטיות קיצוניות, ומצהירים כי אם נידרש ללוות סיורים כגון אלה לא נסכים לעבור על צו מצפוננו ולא נשתתף בהם. שימו לב: לחתימה אנא הכנסו לקישור המצורף וזאת מאחר שאנו מעוניינים שהחותמים והחותמות על המכתב ייצטרפו לרשימה הקיימת הכוללת נכון ל6/2/12 למעלה מ-300 חתימות.

קישור לחתימה על מכתב המורים והמורות-לא נצא לחברון